אשת חיל- אסתר סלימוב

ערך מוטי שריקי

משלי פרק ל"א פסוקים 10 - 31

הנחיות לעבודה

· את השלבים הבאים בצעו בבלוג "אשת חיל " שפתחתי למשימה זו.

· כל תלמיד קיבל הזמנה בדוא"ל להשתתף בבלוג.

· כל תלמיד יענה על השאלות בקובץ וורד ויעתיק, ידביר ויטמיע בבלוג.

· כל תלמיד יפתח "רשומה" משלו בבלוג בה יהיו התוצרים שלו חשוב לכתוב את שמכם בתחילת הרשומה.

· כמו כן חשוב שכל התשובות יהיו באותה רשומה.

קרא את הקטע שלפניך

י אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.

יא בָּטַח בָּהּ, לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל, לֹא יֶחְסָר.

יב גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע-- כֹּל, יְמֵי חַיֶּיהָ.

יג דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.

יד הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ.

טו וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה--וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ; וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ.

טז זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ; מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.

יז חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ; וַתְּאַמֵּץ, זְרוֹעֹתֶיהָ.

יח טָעֲמָה, כִּי-טוֹב סַחְרָהּ; לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ.

יט יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.

כ כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.

כא לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג: כִּי כָל-בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים.

כב מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ; שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.

כג נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ, עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.

כד סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר; וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.

כה עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן.

כו פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ.

כז צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל.

כח קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ; בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.

כט רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל; וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.

ל שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי: אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה, הִיא תִתְהַלָּל.

לא תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. {ש}

קרא את הפרשנות על אשת חיל – שיר הלל לאישה האידיאלית

וענה על השאלות הבאות בהמשך

פסוק 10 – אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.

אשת חיל (=אשה חרוצה וישרה) מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה (=מחירה).

פסוק 11 – בָּטַח בָּהּ, לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל, לֹא יֶחְסָר

בטח בה לב בעלה (שהיא תנהל את משק הבית בהצלחה), ושלל לא יחסר (=ובעלה בוטח בה שלא יחסר כל טוב בבית).

פסוק 12 – גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע-- כֹּל, יְמֵי חַיֶּיהָ.

גמלתהו טוב ולא רע (=היא מחזירה לבעלה טובה תחת טובה שהוא עשה לה ולא מחזירה לו רעה תחת רעה), (והיא עושה זאת) כל ימי חייה.

הערה: "גמלתהו טוב ולא רע" – פירוש אחר: היא מחזירה לבעלה גמול טוב ולא רע בעבור שהוא בוטח בה. (ראב"ע)

פסוק 13 – דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ

דרשה (=חיפשה למצוא) צמר ופשתים (כדי לטוות ולסרוג איתם בגדים), ותעש (מלאכה) בחפץ כפיה (=ברצון, ולא בעל כרחה).

הערה: "פשתים" – הפשתה היא צמח שממנו מפיקים חומר לטוויה וסריגה.

הערה: "דרשה צמר ופשתים" – כעיקרון על הבעל מוטלת העבודה למצוא צמר ופשתים, והאישה רק צריכה לטוות ולסרוג אותם, אבל כאן אנחנו רואים שאשת החיל עושה לפנים משורת הדין ומחפשת בעצמה צמר ופשתים. (מצודת דוד)

הערה: "בחפץ כפיה" = ברצון. משמעות הביטוי בצורה הלשונית שלו היא שכאילו כפות ידיה חפצות (=רוצות) לעשות מלאכה. (מצודת דוד)

פסוק 14 – הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ

היתה כאניות (=כמו אוניות של) סוחר (שמביאות סחורה ממקום רחוק), (כך גם היא) ממרחק תביא לחמה (=אוכל). [ואנחנו רואים אם כן את השתדלותה של אשת החיל למצוא אוכל אע"פ שאין זה תפקידה, כי על הבעל מוטל התפקיד להביא לאישה מזונות.]

פסוק 15 – וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה--וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ; וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ

ותקם בעוד לילה (=קודם אור היום), ותתן (=כדי לתת) טרף (=מזון) לביתה ( לאנשי ביתה) וחוק (=ומזון קצוב) לנערותיה (=לשפחותיה).

פסוק 16 – זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ; מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.

זממה (=חשבה לקנות) שדה ותקחהו (=וקנתה אותו), מפרי כפיה (=מתוצאות פעולותיה) נטע (=ניטע לה) / נטעה כרם (שעמד לצידו של השדה שקנתה).

הערה: אי אפשר לומר שהכרם ניטע בתוך השדה שקנתה כי שדה וכרם הם 2 מושגים שונים. (ע"פ מסכת בבא בתרא בתלמוד הבבלי, דף ב' עמוד א')

הערה: הכתיב הוא "נטע" ופירושו "ניטע לה", וזאת כי אין מנהג הנשים לנטוע. (ראב"ע)

פסוק 17– חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ; וַתְּאַמֵּץ, זְרוֹעֹתֶיהָ.

חגרה בעוז מתניה (=חגרה מתניה בכח וגבורה), כלומר: היתה מתגברת בעצמה לעשות את מלאכתה), ותאמץ זרועותיה (=כנ"ל, היא אימצה את זרועות ידיה לעשות מלאכה, וכפילות הדבר באה בפסוק במילים שונות לחיזוק העניין).

פסוק 18 – טָעֲמָה, כִּי-טוֹב סַחְרָהּ; לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ

טעמה (=הבחינה) כי טוב (=טובה) סחרה (=הסחורה שלה), (ולכן) לא יכבה בליל / בלילה נרה (=היא לא תלך לישון, אלא תהיה ערה בלילה ותעבור על הסחורה הטובה שלה כדי למצוא בה רווח).

פסוק 19 – יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.

(בזמן שהראש שלה עוסק בסחורה היא לא מתבטלת אלא) ידיה שלחה בכישור (כדי לטוות צמר), וכפיה (=וכפות ידיה) תמכו (=נשענו על הפלך.)

הערה: הכישור והפלך הם 2 מרכיבים של כלי לטווית צמר (רש"י), ויש מי שסובר אחרת וטוען ש: כישור = פלך (ע"פ דעת מקרא). לדעת מי שסובר כך, משמעותן של 2 הצלעות בפסוק היא אותה משמעות, ורק הרעיון בא בפסוק במילים שונות לחיזוק העניין.

פסוק 20 – כ כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.

(את) כפה (=כף ידה היא) פרשה (עם לחם) לעני, וידיה (=ואת ידיה היא) שלחה (עם לחם) לאביון (שהתבייש לקחת ממנה לחם). [וכאן אנחנו רואים שלא רק שהיא פושטת את ידה לכל מבקש, אלא גם מי שמתבייש – היא באה אליו בעצמה.]

פסוק 21 – לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג: כִּי כָל-בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים

לא תירא לביתה (=לא תפחד על בני ביתה) משלג (=שיתקררו מהשלג), כי כל (אנשי) ביתה לבוש (=לבושים) שנים (=בבגדים, שצבועים בצבע השני [=צבע אדום], וזה צבע שגורם לבגד לחמם את לובשו).

הערה: השני הוא לא כתם צבע "נטו" בבגד, אלא עשוי מחוטים ולכן הוא מחמם. פעם כדי לתת צבע לבגד לא היו למשל ספריי אלא הכל היה נעשה עם אריגת חוטים.

פסוק 22 – מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ; שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.

מרבדים (=מצעים נאים למיטה) עשתה לה, שש (=פשתן משובח) וארגמן (=וצבע אדום) – (מהם עשויים) לבושה. [והכוונה היא לומר שבגדיה ומציעה הם יפים ונקיים ולא מוזנחים ומגונים (רלב"ג).]

פסוק 23 נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ, עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.

(בעבור מלבושי הפאר שעשתה לבעלה) נודע בשערים בעלה, (הוא ניכר) בשבתו עם זקני ארץ (=עם חבריו).

הערה: ה"שערים" הם מקום מועצה ומשפט של איזור מסוים וישבו בהם זקני הארץ (=גדולי האיזור), ופסוק זה מתאר איך בעלה של אשת החיל ניכר בין האנשים המכובדים.

פסוק 24 סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר; וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.

(מלבד שהיא דואגת לצרכיה גם) סדין (=לבושים להתעטף בהם) עשתה ותמכר (לסוחרים), וחגור (=וחגורות) נתנה (=מכרה) לכנעני (=לסוחרים). [מכאן רואים שהיא מאוד יוזמת.]

הערה: "סדין", "חגור", "כנעני" – אין הכוונה לסדין יחיד או חגור יחיד או כנעני יחיד, אלא כולם באים בלשון קיבוצית ומשמעותם היא: סדינים, חגורות, כנענים. (דעת מקרא)

פסוק 25 – כה עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן

עוז והדר לבושה (=עוז והדר [=גבורה וכבוד] לבושים עליה), ותשחק ליום אחרון (=והיא כל ימיה שמחה על הכבוד שיהיה לה ביום מותה).

פסוק 26 – פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ

פיה פתחה בחכמה (=כל דבריה נאמרים מתוך חכמה), ותורת חסד על לשונה (=ולימוד של חסד על לשונה, כלומר: היא מלמדת ומזרזת לעשות חסד עם הבריות).

פסוק 27 – צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל צופיה (=מביטה על) הליכות ביתה (=איך שאנשי ביתה מתנהגים, ומיישרת את דרכם בצניעות וביראת ה'), ולחם עצלות לא תאכל (=והיא לא מתעכבת הרבה זמן באכילתה כמו העצלן שאוכל לאט, אלא היא ממהרת כדי לחזור למלאכתה).

פסוק 28 – קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ; בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.

(בעבור כל מעלותיה של אשת החיל שתוארו בפסוקים הקודמים) קמו בניה ויאשרוה (=וישבחו אותה), (קם) בעלה ויהללה (=ומהלל אותה).

הערה: "ויאשרוה" = וישבחו אותה. דוג' לכך: "אשרי יושבי ביתך" = משובחים יושבי ביתך.

פסוק 29 – רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל; וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.

[וזה מה שהם אומרים כדי להלל אותה:] רבות בנות (=יש נשים רבות אשר) עשו חיל (=השיגו עושר ממעשה ידיהן), ואת (=אבל את) עלית על כלנה (=מעל כולן)!

פסוק 30 – שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי: אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה, הִיא תִתְהַלָּל.

שקר החן והבל היופי (=אשת חן ויופי – אין מהללין אותה), (אבל) אשה יראת ה' היא תתהלל (=אותה ראוי להלל).

הערה: יש לציין ולהסביר שאישה יפה אבל לא יראת ה' – אין להלל אותה, אבל אישה שהיא גם יפה וגם יראת ה' – אותה יש להלל גם ביופייה וגם ביראת ה' שלה.פסוק 31 – תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. {ש}

(וקורא שלמה לכולם בסיום השיר:) תנו לה (כבוד) מפרי ידיה (=על כל מעשיה), ויהללוה בשערים מעשיה (=עד שיהללו אותה המעשים שלה בשערים).

חלק א-

עשרים ושניים הפסוקים האחרונים בספר משלי כתובים באקרוסטיכון .

ציינו מהו אקרוסטיכון ולשם מה השתמשו בו?

אקרוסטיכון- שיטת כתיבה של שיר, ובה האותיות הראשונות - של כל שורה או של המלים בשיר - יוצרות צירוף בעל משמעות: שם המחבר, המלה 'חזק', אותיות הא"ב ועוד.
בימינו יש המשתמשים בשיטת האקרוסטיכון בכתיבת הקדשות או ברכות ליום הולדת, לבר מצווה או להזדמנויות דומות אחרות: האותיות בראשי השורות מצטרפות לשמו של בעל השמחה או לברכה שמברכים אותו.

חלק ב

לאשת החיל, ששלמה שר לה שיר הלל, מגוון עיסוקים:

רשמו ציטוטים מתאימים מתוך אשת חיל.

פעילות חסד וסיוע- כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.
מסחר יצוא ויבוא - טָעֲמָה, כִּי-טוֹב סַחְרָהּ; לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ.
יצור, חרושת ומלאכה- יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.

דאגה לבני הבית ולכלכלתם- לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג: כִּי כָל-בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים.
טיפוח עצמי- שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי: אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה, הִיא תִתְהַלָּל.

היחס לבעל - דאגה לצרכיו הגשמיים והרוחניים- נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ, עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.

מסחר בקרקעות- זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ; מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.

חרוצה- אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
מחנכת- פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ.

משכימת קום- וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה--וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ; וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ.

חלק ג

1. בחר שלושה פסוקים מהפרק על אשת חיל.

2. חפש בגוגל תמונות שמתאימות לדעתך להמחשת הפסוקים.

3. העתק את התמונות לשקופיות pp ושמור כל שקופית כתמונה (סוג הקובץ- jpeg).

4. העלה את התמונות לאלבום picasa כיתתי שנפתח לעבודה זו וציין את שמך.

5. בחר תמונה אחרת מהאלבום ונסה לשער לאיזה פסוק היא מתאימה, העתק את הפסוק וחווה דעתך בצמוד לתמונה באלבום.

6. אחרי שתראה תגובה לתמונותיך באלבום, השב אם
המגיב\ה ניחש\ה נכון את כוונתך.

מכיוון שלא הצלחתי לעלות את התמונות לאלבום שלחתי לך אותם בדואר כמצגת.

חלק ד': משימת העשרה

1. התבוננו בסרטון מיוטיוב המכיל שיר על אשת חיל. וגם בסרטון הבא.

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=-Sh3yu2UV50

2. נסו לזהות מי הן הנשים שתמונותיהן מופיעות בסרטון.

הנשים שתמונותיהן מופיעות בסרטון הן: וונדר וומן, גולדה מאיר, אינדירה גנדי, מלכה אליזבת, ציפי לבני, הנסיכה דיאנה, קונדוליזה רייס, הילארי קלינטון, מדונה.

3. בחרו דמות אחת מתוך הסרטון הראשון או דמות אחרת על פי בחירתכם ,שהיא לדעתך אכן אשת חיל. נמקו דבריכם בעזרת חומר רקע ביוגרפי על הדמות כדי לחזק דבריכם. את החומר הביוגרפי אתם יכולים למצוא בקישורים הבאים : גוגל, ויקיפדיה.

לדעתי וונדר וומן היא אשת חייל מכיוון שהיא מייצגת אישה חזקה עם יכולות על טבעיות, היא מעוצבת כדמות פמיניסטית. היא רוצה להביא שלום ואהבה לעולם, היא מייצגת את הטוב.
רקע ביוגרפי-
וונדר וומן היא דיאנה, נסיכת האמזונות (המבוססות על המיתולוגיה היוונית) ושגרירתן. היא עוצבה בידי מרסטון כדמות פמיניסטית, כבעלת יכולות על-אנושיות וכלים שניתנו לה על ידי האלים האולימפיים, על מנת להביא לשלום, אהבה ואחווה לעולם שסוע. בעיבוד העדכני לדמות, היא קיבלה את מאפייניה ואת כוחותיה מהאלים - יופי כשל אפרודיטה, חוכמה כשל אתנה, כוח פיזי כשל דמטר, ואינסטינקטים חייתים כשל ארטמיס.

4. הכנו מצגת PP על הדמות שבחרתם כ :" אשת חיל" שיהיו בה לפחות 5 שקופיות. הכניסו עד שלוש תמונות והסברים על הדמות שבחרתם. כמו כן אל תשכחו לרשום מדוע לדעתכם דמות זו היא אכן ' אשת חיל'.

המצגת שמורה במחשב ושלחתי לך אותה בדואר.

5. בחרו שלוש תכונות שונות באשת החיל, שנראות לכם חשובות ביותר,ודרגו אותן לפי חשיבותן. נסו לשער - בעוד שנים, כשתהיינה נשים ואמהות כשתהיו גברים ואבות, מה אז ייראה לכם החשוב ביותר כתכונות של' אשת חיל'?

שלוש התכונות השונות באשת חיל שנראות לי חשובות ביותר הן :
1. אשת חיל צריכה לדאוג ולטפל בבעלה ובילדיה.
2. אשת חיל צריכה להיות חכמה ונבונה.
3. אשת חיל צריכה להיות חרוצה וישרה.

6. מי לדעתך מבין הדמויות הנשיות בתנ"ך היא זו שהכי מתקרבת להגדרה של אשת חיל. נמק דבריך . לתשובתך הוסף תמונה של הדמות והסברים מנומקים.

לדעתי, מבין הדמויות הנשיות בתנ"ך דבורה הנביאה היא זו שהכי מתקרבת להגדרה של אשת חיל משום שהיא אחת משבע הנביאות הנזכרות בתנ"ך, ואחת הדמויות המעניינות ביותר בתנ"ך. דבורה היא השופטת היחידה בין כל השופטים שלה ניתן התואר "הנביאה".
מעשיה ושירתה מציגים בפנינו אישה חכמה וגיבורה, לוחמת ומנצחת, מנהיגת אומה ומשוררת בחסד עליון.

היא הייתה הנביאה היחידה אשר מלאה תפקיד פעיל, חשוב ומכריע בתולדות ישראל - היא יזמה, ארגנה וניהלה את המלחמה נגד סיסרא, לכיבוש עמק יזרעאל מידי הכנענים.
כשהיא מופיעה לראשונה בתנ"ך היא כבר שופטת ונביאה : "ודבורה, אישה נביאה, אשת לפידות, היא שופטה את ישראל בעת ההיא. והיא יושבת תחת תומר דבורה, בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים, ויעלו אליה בני ישראל למשפט" (שופטים ד' 4 – 5).

* את התמונה שלחתי לך בדואר.




חלק ה' : תפזורת

מצא בתפזורת שלפניך מילים וביטויים המופיעים במשלי ל"א פסוקים 10 – 31.

העזר במחסן המילים והביטויים שלמטה.

א	ש	ד	ה	ח	ר	ו	צ	ה	ב	ח
ב	ל	ס	צ	ם	י	ת	ש	פ	ע	ה
ה	ל	ח	י	ת	י	ת	ר	י	צ	צ
ח	ד	ע	מ	ט	ר	פ	כ	ט	ל	י
פ	י	ר	א	ת	ה	א	ד	נ	ו	מ
ש	ת	א	י	ר	ח	ו	ס	ט	ת	א
מ	ג	א	ש	ק	ר	ה	ח	ן	ס	מ
ח	ב	ש	ח	ת	י	ב		ב	ד	ט
נ	נ	ע	י	ת	ח	כ	מ	ה	י	ו
כ	י	ר	ל	ה	ם	י	נ	י	נ	פ
ת	ם	י	פ	ל	ע	נ	ל	צ	ח	ח
כ	ר	ם	ר	ל	ז	ע	ו	ז	ה	ת

.מחסן המילים והביטויים:

אשת חיל, איש חיל, שקר החן, הבל היופי, פנינים, בעל, חסד, חכמה

בית, יראת ה', תתהלל, שערים, בנים, הדר, עני, משפחה, מטופחת, חרוצה, יצירתית, מחנכת, אמיצה, עדינה, סדין, לחם, עצלות, עוז, טוב, שלל, טרף, סוחר, כרם, שדה