יום ראשון, 24 באפריל 2011

משלי פרק ל"א פסוקים 10 - 31

הנחיות לעבודה

1. את השלבים הבאים בצעו בבלוג "אשת חיל " שפתחנו למשימה זו.

2. כל תלמיד קיבל הזמנה בדוא"ל להשתתף בבלוג.

3. כל תלמיד יענה על השאלות בקובץ וורד ויעתיק, ידביק ויטמיע בבלוג.

4. כל תלמיד יפתח "רשומה" משלו בבלוג בה יהיו התוצרים שלו חשוב לכתוב את שמכם בתחילת הרשומה.

5. כמו כן חשוב שכל התשובות יהיו באותה רשומה.

קרא את הקטע שלפניך

י אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.

יא בָּטַח בָּהּ, לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל, לֹא יֶחְסָר.

יב גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע-- כֹּל, יְמֵי חַיֶּיהָ.

יג דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.

יד הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ.

טו וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה--וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ; וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ.

טז זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ; מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.

יז חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ; וַתְּאַמֵּץ, זְרוֹעֹתֶיהָ.

יח טָעֲמָה, כִּי-טוֹב סַחְרָהּ; לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ.

יט יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.

כ כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.

כא לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג: כִּי כָל-בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים.

כב מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ; שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.

כג נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ, עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.

כד סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר; וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.

כה עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן.

כו פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ.

כז צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל.

כח קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ; בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.

כט רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל; וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.

ל שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי: אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה, הִיא תִתְהַלָּל.

לא תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. {ש}

קרא את הפרשנות על אשת חיל – שיר הלל לאישה האידיאלית

וענה על השאלות הבאות בהמשך

פסוק 10 – אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.

אשת חיל (=אשה חרוצה וישרה) מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה (=מחירה).

פסוק 11 – בָּטַח בָּהּ, לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל, לֹא יֶחְסָר

בטח בה לב בעלה (שהיא תנהל את משק הבית בהצלחה), ושלל לא יחסר (=ובעלה בוטח בה שלא יחסר כל טוב בבית).

פסוק 12 – גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע-- כֹּל, יְמֵי חַיֶּיהָ.

גמלתהו טוב ולא רע (=היא מחזירה לבעלה טובה תחת טובה שהוא עשה לה ולא מחזירה לו רעה תחת רעה), (והיא עושה זאת) כל ימי חייה.

הערה: "גמלתהו טוב ולא רע" – פירוש אחר: היא מחזירה לבעלה גמול טוב ולא רע בעבור שהוא בוטח בה. (ראב"ע)

פסוק 13 – דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ

דרשה (=חיפשה למצוא) צמר ופשתים (כדי לטוות ולסרוג איתם בגדים), ותעש (מלאכה) בחפץ כפיה (=ברצון, ולא בעל כרחה).

הערה: "פשתים" – הפשתה היא צמח שממנו מפיקים חומר לטוויה וסריגה.

הערה: "דרשה צמר ופשתים" – כעיקרון על הבעל מוטלת העבודה למצוא צמר ופשתים, והאישה רק צריכה לטוות ולסרוג אותם, אבל כאן אנחנו רואים שאשת החיל עושה לפנים משורת הדין ומחפשת בעצמה צמר ופשתים. (מצודת דוד)

הערה: "בחפץ כפיה" = ברצון. משמעות הביטוי בצורה הלשונית שלו היא שכאילו כפות ידיה חפצות (=רוצות) לעשות מלאכה. (מצודת דוד)

פסוק 14 – הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ

היתה כאניות (=כמו אוניות של) סוחר (שמביאות סחורה ממקום רחוק), (כך גם היא) ממרחק תביא לחמה (=אוכל). [ואנחנו רואים אם כן את השתדלותה של אשת החיל למצוא אוכל אע"פ שאין זה תפקידה, כי על הבעל מוטל התפקיד להביא לאישה מזונות.]

פסוק 15 – ותָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה--וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ; וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ

ותקם בעוד לילה (=קודם אור היום), ותתן (=כדי לתת) טרף (=מזון) לביתה ( לאנשי ביתה) וחוק (=ומזון קצוב) לנערותיה (=לשפחותיה).

פסוק 16 – זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ; מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.

זממה (=חשבה לקנות) שדה ותקחהו (=וקנתה אותו), מפרי כפיה (=מתוצאות פעולותיה) נטע (=ניטע לה) / נטעה כרם (שעמד לצידו של השדה שקנתה).

הערה: אי אפשר לומר שהכרם ניטע בתוך השדה שקנתה כי שדה וכרם הם 2 מושגים שונים. (ע"פ מסכת בבא בתרא בתלמוד הבבלי, דף ב' עמוד א')

הערה: הכתיב הוא "נטע" ופירושו "ניטע לה", וזאת כי אין מנהג הנשים לנטוע. (ראב"ע)

פסוק 17– חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ; וַתְּאַמֵּץ, זְרוֹעֹתֶיהָ.

חגרה בעוז מתניה (=חגרה מתניה בכח וגבורה), כלומר: היתה מתגברת בעצמה לעשות את מלאכתה), ותאמץ זרועותיה (=כנ"ל, היא אימצה את זרועות ידיה לעשות מלאכה, וכפילות הדבר באה בפסוק במילים שונות לחיזוק העניין).

פסוק 18 – טָעֲמָה, כִּי-טוֹב סַחְרָהּ; לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ

טעמה (=הבחינה) כי טוב (=טובה) סחרה (=הסחורה שלה), (ולכן) לא יכבה בליל / בלילה נרה (=היא לא תלך לישון, אלא תהיה ערה בלילה ותעבור על הסחורה הטובה שלה כדי למצוא בה רווח).

פסוק 19 – יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.

(בזמן שהראש שלה עוסק בסחורה היא לא מתבטלת אלא) ידיה שלחה בכישור (כדי לטוות צמר), וכפיה (=וכפות ידיה) תמכו (=נשענו על הפלך.)

הערה: הכישור והפלך הם 2 מרכיבים של כלי לטווית צמר (רש"י), ויש מי שסובר אחרת וטוען ש: כישור = פלך (ע"פ דעת מקרא). לדעת מי שסובר כך, משמעותן של 2 הצלעות בפסוק היא אותה משמעות, ורק הרעיון בא בפסוק במילים שונות לחיזוק העניין.

פסוק 20 – כּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.

(את) כפה (=כף ידה היא) פרשה (עם לחם) לעני, וידיה (=ואת ידיה היא) שלחה (עם לחם) לאביון (שהתבייש לקחת ממנה לחם). [וכאן אנחנו רואים שלא רק שהיא פושטת את ידה לכל מבקש, אלא גם מי שמתבייש – היא באה אליו בעצמה.]

פסוק 21 – לא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג: כִּי כָל-בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים

לא תירא לביתה (=לא תפחד על בני ביתה) משלג (=שיתקררו מהשלג), כי כל (אנשי) ביתה לבוש (=לבושים) שנים (=בבגדים, שצבועים בצבע השני [=צבע אדום], וזה צבע שגורם לבגד לחמם את לובשו).

הערה: השני הוא לא כתם צבע "נטו" בבגד, אלא עשוי מחוטים ולכן הוא מחמם. פעם כדי לתת צבע לבגד לא היו למשל ספריי אלא הכל היה נעשה עם אריגת חוטים.

פסוק 22 – מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ; שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.

מרבדים (=מצעים נאים למיטה) עשתה לה, שש (=פשתן משובח) וארגמן (=וצבע אדום) – (מהם עשויים) לבושה. [והכוונה היא לומר שבגדיה ומציעה הם יפים ונקיים ולא מוזנחים ומגונים (רלב"ג).]

פסוק 23 נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ, עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.

(בעבור מלבושי הפאר שעשתה לבעלה) נודע בשערים בעלה, (הוא ניכר) בשבתו עם זקני ארץ (=עם חבריו).

הערה: ה"שערים" הם מקום מועצה ומשפט של איזור מסוים וישבו בהם זקני הארץ (=גדולי האיזור), ופסוק זה מתאר איך בעלה של אשת החיל ניכר בין האנשים המכובדים.

פסוק 24 סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר; וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.

(מלבד שהיא דואגת לצרכיה גם) סדין (=לבושים להתעטף בהם) עשתה ותמכר (לסוחרים), וחגור (=וחגורות) נתנה (=מכרה) לכנעני (=לסוחרים). [מכאן רואים שהיא מאוד יוזמת.]

הערה: "סדין", "חגור", "כנעני" – אין הכוונה לסדין יחיד או חגור יחיד או כנעני יחיד, אלא כולם באים בלשון קיבוצית ומשמעותם היא: סדינים, חגורות, כנענים. (דעת מקרא)

פסוק 25 – כה עז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן

עוז והדר לבושה (=עוז והדר [=גבורה וכבוד] לבושים עליה), ותשחק ליום אחרון (=והיא כל ימיה שמחה על הכבוד שיהיה לה ביום מותה).

פסוק 26 – פּ יהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ

פיה פתחה בחכמה (=כל דבריה נאמרים מתוך חכמה), ותורת חסד על לשונה (=ולימוד של חסד על לשונה, כלומר: היא מלמדת ומזרזת לעשות חסד עם הבריות).

פסוק 27 – צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל צופיה (=מביטה על) הליכות ביתה (=איך שאנשי ביתה מתנהגים, ומיישרת את דרכם בצניעות וביראת ה'), ולחם עצלות לא תאכל (=והיא לא מתעכבת הרבה זמן באכילתה כמו העצלן שאוכל לאט, אלא היא ממהרת כדי לחזור למלאכתה).

פסוק 28 – קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ; בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.

(בעבור כל מעלותיה של אשת החיל שתוארו בפסוקים הקודמים) קמו בניה ויאשרוה (=וישבחו אותה), (קם) בעלה ויהללה (=ומהלל אותה).

הערה: "ויאשרוה" = וישבחו אותה. דוג' לכך: "אשרי יושבי ביתך" = משובחים יושבי ביתך.

פסוק 29 – רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל; וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.

[וזה מה שהם אומרים כדי להלל אותה:] רבות בנות (=יש נשים רבות אשר) עשו חיל (=השיגו עושר ממעשה ידיהן), ואת (=אבל את) עלית על כלנה (=מעל כולן)!

פסוק 30 – שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי: אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה, הִיא תִתְהַלָּל.

שקר החן והבל היופי (=אשת חן ויופי – אין מהללין אותה), (אבל) אשה יראת ה' היא תתהלל (=אותה ראוי להלל).

הערה: יש לציין ולהסביר שאישה יפה אבל לא יראת ה' – אין להלל אותה, אבל אישה שהיא גם יפה וגם יראת ה' – אותה יש להלל גם ביופייה וגם ביראת ה' שלה.

פסוק 31 תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.

(וקורא שלמה לכולם בסיום השיר:) תנו לה (כבוד) מפרי ידיה (=על כל מעשיה), ויהללוה בשערים מעשיה (=עד שיהללו אותה המעשים שלה בשערים).

חלק א-

עשרים ושניים הפסוקים האחרונים בספר משלי כתובים באקרוסטיכון .

ציינו מהו אקרוסטיכון ולשם מה השתמשו בו?

חלק ב

לאשת החיל, ששלמה שר לה שיר הלל, מגוון עיסוקים:

רשמו ציטוטים מתאימים מתוך אשת חיל.

פעילות חסד וסיוע______________________________

מסחר - יצוא ויבוא______________________________

יצור, חרושת ומלאכה______________________________

דאגה לבני הבית ולכלכלתם_________________________

טיפוח עצמי____________________________

היחס לבעל - דאגה לצרכיו הגשמיים והרוחניים____________________

מסחר בקרקעות______________________________

חרוצה____________________________________

מחנכת __________________ ___________________

משכימת קום_________________________________

חלק ג

* בחר שלושה פסוקים מהפרק על אשת חיל.

* חפש בגוגל תמונות שמתאימות לדעתך להמחשת הפסוקים.

* העתק את התמונות לשקופיות pp ושמור כל שקופית כתמונה (סוג הקובץ- jpeg).

* העלה את התמונות לאלבום picasa כיתתי שנפתח לעבודה זו וציין את שמך.

* בחר תמונה אחרת מהאלבום ונסה לשער לאיזה פסוק היא מתאימה, העתק את הפסוק וחווה דעתך בצמוד לתמונה באלבום.

* אחרי שתראה תגובה לתמונותיך באלבום, השב אם
המגיב\ה ניחש\ה נכון את כוונתך.

*

חלק ד': משימת העשרה

1. התבוננו בסרטון מיוטיוב המכיל שיר על אשת חיל. וגם בסרטון הבא.


2. נסו לזהות מי הן הנשים שתמונותיהן מופיעות בסרטון.

3. בחרו דמות אחת מתוך הסרטון הראשון או דמות אחרת על פי בחירתכם ,שהיא לדעתך אכן אשת חיל. נמקו דבריכם בעזרת חומר רקע ביוגרפי על הדמות כדי לחזק דבריכם.את החומר הביוגרפי אתם יכולים למצוא בקישורים הבאים : גוגל, ויקיפדיה.

4. הכנו מצגת PP על הדמות שבחרתם כ :" אשת חיל" שיהיו בה לפחות 5 שקופיות. הכניסו עד שלוש תמונות והסברים על הדמות שבחרתם. כמו כן אל תשכחו לרשום מדוע לדעתכם דמות זו היא אכן ' אשת חיל'.

5. בחרו שלוש תכונות שונות באשת החיל, שנראות לכם חשובות ביותר,ודרגו אותן לפי חשיבותן. נסו לשער - בעוד שנים, כשתהיינה נשים ואמהות כשתהיו גברים ואבות, מה אז ייראה לכם החשוב ביותר כתכונות של' אשת חיל'?

6. מי לדעתך מבין הדמויות הנשיות בתנ"ך היא זו שהכי מתקרבת להגדרה של אשת חיל. נמק דבריך . לתשובתך הוסף תמונה של הדמות והסברים מנומקים.

חלק ה' : תפזורת

מצא בתפזורת שלפניך מילים וביטויים המופיעים במשלי ל"א פסוקים 10 – 31.

העזר במחסן המילים והביטויים שלמטה.

א

ש

ד

ה

ח

ר

ו

צ

ה

ב

ח

ב

ל

ס

צ

ם

י

ת

ש

פ

ע

ה

ה

ל

ח

י

ת

י

ת

ר

י

צ

צ

ח

ד

ע

מ

ט

ר

פ

כ

ט

ל

י

פ

י

ר

א

ת

ה

א

ד

נ

ו

מ

ש

ת

א

י

ר

ח

ו

ס

ט

ת

א

מ

ג

א

ש

ק

ר

ה

ח

ן

ס

מ

ח

ב

ש

ח

ת

י

ב

ב

ד

ט

נ

נ

ע

י

ת

ח

כ

מ

ה

י

ו

כ

י

ר

ל

ה

ם

י

נ

י

נ

פ

ת

ם

י

פ

ל

ע

נ

ל

צ

ח

ח

כ

ר

ם

ר

ל

ז

ע

ו

ז

ה

ת

מחסן המילים והביטויים:

אשת חיל, איש חיל, שקר החן, הבל היופי, פנינים, בעל, חסד, חכמה

בית, יראת ה', תתהלל, שערים, בנים, הדר, עני, משפחה, מטופחת, חרוצה, יצירתית, מחנכת, אמיצה, עדינה, סדין, לחם, עצלות, עוז, טוב, שלל, טרף, סוחר, כרם, שדה

חלק ו'- רשות

חפש סרטון ביוטיוב שמתאים לדעתך לשיר על אשת חיל העלה אותו וצרפו לעבודתך.